29
ספטמבר
2013

שליטה וניהול לצורכי מס הכנסה

Posted By :
Comments : 0

מבחני שליטה וניהול לקביעת תושבות לחברה

ניתוק תושבות RELOCATION

  1. ככלל בהתאם לפקודת מס הכנסה, חברה תחשב ל"תושב ישראל" לצורכי מס כאשר מתקיים לגבייה אחד מהמבחנים שלהלן: .א החברה התאגדה בישראל. ב. השליטה של עסקיה וניהולם מופעלים בישראל. לצורך כך יש להקפיד כי השליטה והניהול של חברה זרה תיעשה מחוץ לישראל.
  2. בפקודת מס הכנסה נקבע כי חברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה הינם מישראל תחשב כחברה ישראלית לכל דבר ועניין. בעניין זה יצוין כי בשנת 2002 נערך ע"י נציבות מס הכנסה חוזר המגדיר קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול של חברות זרות.
  3. תמצית חוזר מס הכנסה מס' 4/2002 בנושא-קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול:
  4. המונח שליטה איננו רק "שליטה" מכוח מניות או החזקת זכויות בחברה, קרי, אין די בבעלות המשפטית הפורמאלית אלא יש צורך להוכיח כי קיימת יכולת אפקטיבית להחליט, להשפיע, לכוון את התנהלות העסק ולתת הוראות מחייבות בעלות השפעה מכרעת.
  5. השאלה העיקרית הנבחנת היא- היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה? והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות?. הבחינה תתבצע לאותן החלטות מרכזיות ומהותיות המתקבלות ברמה הניהולית הבכירה ומשפיעות על חיי העסק.

קריטריונים לקביעת מקום "השליטה והניהול"

  • לצורך איתור המקום בו מתקבלות החלטות אסטרטגיות בוחנים את ההחלטות מבחינה מהותית- כך למשל ייבדק היכן צמח הצורך לקבל החלטה בעניין מסוים, היכן התייעצו בגורמים מקצועיים שונים, היכן בוצעו כל עבודות ההכנה המהוות את הבסיס לקבלת ההחלטה וכיו"ב. נהוג לבחון החלטות המהוות את ניהולה האסטרטגי של החברה כדוגמת- מיזוג, מימון הפעילות השוטפת או מימון עסקה ספציפית, השקעות מהותיות, ערבויות וכיו"ב.
  • בחינת מיהו הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל- בד"כ המדובר בדירקטוריון החברה במקרים אחרים יש לבחון מיהו הגורם שמקיים או מפעיל את השליטה והניהול בעסק. במקרים בהם דירקטוריון החבר האציל את סמכויות קבלת ההחלטות והניהול לגוף או לאורגן אחר ניתן יהיה לטעון כי הגוף הנ"ל הוא מי שמפעיל את ה"שליטה והניהול" והגוף הנ"ל יבחן לעומק.
  • חוזי ניהול עם גורמים חיצוני יכולים להצביע על מקום ניהולו של העסק.
  • ניהול ברמה השוטפת והתפעולית- מהווה אף הוא קריטריון לקיום שליטה וניהול. המדובר בניהול הבסיסי ביותר שניתן להבחין בו במקום שממנו פועל עסק.
  • קריטריונים תומכים בבחינת סוגיית השליטה והניהול יכולים להיות- מקום ניהול והחזקת ספרי העסק, אופן ההצגה בספרים, מקום ההתקשרות עם ספקי שירותים ומקום קבלת השירות, מיקום היועצים, המקום שאליו קיימים מירב הקשרים העסקיים המהותיים, דיווחי החברה ועוד.
  • לציין כי, מקום כינוס מועצת המנהלים של החברה אינה מהווה עוד גורם מכריע בבחינת השליטה והניהול בחברה. הבחינה נעשית לתהליך שקדם לקבלת ההחלטה .

שליטה וניהול במבנה חברות:

במבנה של החזקות, יש לבחון את המקום שממנו נקבעת המדיניות האסטרטגית של העסק. במקרים בהם תאגיד-אם נמצא במדינה שונה מהמדינות בה נמצאות החברות הבנות שלה יש לבחון את מידת ההשפעה שיש לחברה האם על קבלת ההחלטות הניהוליות של החברות הבנות. במידה והחברה האם משפיעה באופן מוחלט על קבלת ההחלטות בחברות הבנות הרי שהשליטה מתבצעת על-ידי החברה האם. במצב דברים זה יקבע כי מקום התושבות של החברות הבנות הוא המקום ממנו שולטת בהן החברה האם.

סיכום

בבחינת ה"שליטה והניהול" של החברה או העסק יבחן מיהו הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל את החברה, היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות והמהותיות.

מסמכים אשר תידרש החברה להציג הינם: מסמכי ההתאגדות, פרטים אודות בעלי המניות, פרוטוקולים מישיבת הדירקטוריון, התכתבויות ומסמכים הקשורים להחלטות מהותיות ואסטרטגיות אשר התקבלו בחברה, הסכמי ניהול בתוך קבוצת חברות ו/או עם גורמים חיצוניים, הקורים עם החברה וחוזים מהותיים נוספים, הסכמי התקשרות עם ספקי שירותים שונים, פרטים אודות חשבונות הבנק של החברה  ומי הם המורשים לפעול בחשבונות הבנק, יפויי כוח שניתנו לגורמים שונים בחברה או לגורמים חיצוניים בקשר עם פעילות החברה, פרטים אודות מקום החזקתם וניהולם של ספרי החשבונות של החברה, רשימת עובדי החברה, תפקידם מקום ביצוע עבודתם ותושבותם (בדגש על העובדים הבכירים).

פסק דין ניאגו (עמ"ה 1029/00 יצחק ניאגו ז"ל נ' פקיד שומה כפר סבא)

בפסק דין זה דנו במפורש בסוגיית השליטה והניהול ביחס לסיווג חברה כתושבת ישראל ונקבע כי מבחני השליטה והניהול מהווים מבחן מצטבר ועל רשות המיסים להוכיח הן את קיומה של השליטה מישראל והן את קיומו של הניהול מישראל.

ניתוק תושבות

מי יחשב תושב ישראל לצורכי מס ומי לא?

סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע כי חבות במס על הכנסתו של יחיד,  תחול על מי שהינו תושב מדינת ישראל. תושב ישראל שהוא יחיד מוגדר בפקודה כמי שמרכז חייו בישראל כאשר הבחינה הינה מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים בשילוב עם המבחן הטכני גרידא לעניין מספר הימים בהם שהה הנישום בישראל בשנת מס ספציפית.

בין היתר יבחן:

-מקום ביתו הקבוע של הנישום.

-מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.

-מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע של הנישום.

-מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות השונים.

היכן המשפחה והחברים של הנישום.

היכן חשבונות הבנק של הנישום.

  • בפס"ד אריה גונן, קבע בית המשפט העליון כי המבחן שיש לאמץ לעניין התושבות הוא מבחן מהותי, הבוחן מכלול אינדקציות ואינו מסתפק במבחן טכני המבוסס על ימי השהייה בלבד. בעיקרו של דבר יש להביא בחשבון הן את ההיבט האובייקטיבי- היכן מצויות מירב הזיקות של הנישום, והן את ההיבט הסובייקטיבי- האם כוונתו של הנישום היתה לנתק את תושבותו והיכן הוא רואה את מרכז חייו. במקרה דנן התבסס בית המשפט על כך שהנישום אעביר את עסקיו לארה"ב, צירף אליו את כלל בני משפחתו, בנו של הנישום השתלב במערכת החינוך בארה"ב והנישום אף נרשם בקונסוליה לצורך התערות בקהילה היהודית ומכאן קבע בית המשפט כי על אף שנותרו מספר זיקות במדינת ישראל במכלול השיקולים והזיקות הנישום היה תושב ארה"ב.

מבחן מרכז החיים תוקן בחקיקה בשנת 2003, על ידי תיקון 132 לפקודה. הרשימה שהחוק מקים איננה סגורה, אך הרשימה מקפלת בתוכה מספר חזקות מעבר להגדרה כללית. חזקות אלה אינן חלוטות וניתנות לסתירה. בבואנו לענות על שאלת קיום התושבות יש להתייחס לזיקות השונות העולות מהחזקות, ככל שזיקות אלה מראות על ניתוק קשרים ומצביעות על התרחקות הנישום ממדינת ישראל במובנים השונים ככל שניתוק התושבות ייראה כתהליך לנכון וצודק יותר.

עוד מרכיב שיש לקחת בחשבון בעת גיבוש ההחלטה לצורך הכרעת התושבות הוא המרכיב הטכני, בהתאם למרכיב זה אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר או לחילופין אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך תקופת ששהייתו בישראל בשנת המס שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר, אזי קמה חזקה שהוא תושב ישראל.

מומלץ שלא לשהות בישראל יותר מ-90 ימים בשנת מס במשך 4 שנים לפחות.

טשורני אופיר, עו"ד (רו"ח)

על המחבר