01
אוקטובר
2013

קיפוח מיעוט – חוק החברות – עושק מיעוט

קיפוח בעלי מניות המיעוט

קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת בין בעלי השליטה בחברה לבין בעלי מניות המיעוט כך שבעלי השליטה נוהגים בקיפוח כלפי בעלי מניות המיעוט בחברה. לדוגמא: מניעת חלקת דיבידנדים לבעלי המניות בחברה במקרים בהם החברה רווחית, יכולה לעלות כדי קיפוח, מינוי בעלי שליטה ו/או מי מטעמם לתפקידים בכירים בחברה תוך משיכת משכורות חודשיות בסכומים גבוהים יכולה לעלות כדי קיפוח. בעלי השליטה בחברה משתמשים בזכויות ההצבעה שלהם לצורך קביעת החלטות אשר ירעו את מצבם של בעלי מניות המיעוט יכולה לעלות כדי קיפוח, דילול מניות בחברה, מכירת נכסי החברה תוך הברחת התמורה ועוד.

האיסור על קיפוח קבוע כיום בחוק החברות השתנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") בסעיף 192 (ב), הקובע, כי בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.

המונח קיפוח

כדי למנוע לרעה את ניצלום בכוח של בעלי מניות השליטה חוקק המחוקק חוקים הקובעים סטנדרטים לפיהם על בעלי מניות השליטה לנהוג והכל בכדי למנוע את קיפוח בעלי מניות המיעוט.

למעשה, תכליתה ומטרת של החברה, לשרת את טובתם של כלל בעלי המניות בחברה ללא אבחנה באם מדובר בבעלי מניות השליטה או שמא בבעלי מניות המיעוט.

ההלכה הפסוקה כיום הינה כי המונח "קיפוח" תחולתו משתרעת על היקף רחב ביותר של מצבים, כאשר הבסיס המשותף לכולם הינו התקיימות אלמנטים של עוול מסוים לחלק מן החברים ופגיעה בציפיות הלגיטימיות שלהם. חשוב להבין החוק והפסיקה מכירים כיום גם בקיפוח במחדל ולאו דווקא במעשים גרידא.

המונח קיפוח רחב מזה של עושק המיעוט, ואין דרישה להוכיח שהתנהגות הנתבעים לוקה במרמה או בחוסר תום לב, אלא די בכך שתוצאת התנהגות הנתבעים הנה פגיעה כאמור באינטרסים ובציפיות הלגיטימיות של בעל מניות המיעוט בחברה המחזיק בפחות מ- 50% ממניות החברה.

בפסק דין ע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים, פ"ד נ (1) הטיבו להגדיר הנושא:

" הביטוי 'קיפוח' שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עימו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח. הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונאל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בניסיון לתת ביסוס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רובי המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לטווית רשת של הוראות 'אתיות' בחוק ובפסיקה, על מנת לרסן כוח זה:"

 ובהמשך הדברים, בעמודים 245-246 לפסה"ד נקבע:

"המגמה המסתמנת כיום בפסיקה ואצל מלומדים בעקבות התפתחויות בתחום דיני החברות והתפיסות שמאחוריהן ובעקבות התפתחויות משפטיות בארצות אחרות, היא, להגיש את אמות המידה, להקל בקריטריונים ולהציב נורמת הגינות גבוהה בהתנהגות בעלי הרוב בחברה כלפי המיעוט".

 הסעד במקרים של קיפוח

בעבר סעיף 235 (א) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983 דיבר על עושק המיעוט אולם עם השנים הוסדר הנושא במסגרת סעיף 191 (א) לחוק החברות אשר מדבר על מתן תרופה לקיפוח בעלי מניות המיעוט וקובע כדלקמן:

"התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

למעשה, סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט במקרים של קיפוח שיקול דעת נרחב לעניין קביעת הסעדים המתאימים אשר יפסיקו את מעשי הקיפוח כנגד בעלי מניות המיעוט.

 נטל ההוכחה

כיום העותר לקיפוח אינו חייב להוכיח כי בעלי מניות השליטה מבצעים מעשים העולים כדי קיפוח תוך ידיעה מלאה ובכוונה. בית המשפט יבחן האם אדם סביר היה מסיק מהנסיבות ומהתנהגות המקפחים כי אכן נהגו בו בקיפוח. על הטוען לקיפוח להוכיח בפני בית המשפט על קיומו של קיפוח לכאורה, קרי, שפועלותיהם של בעלי מניות השליטה פגעו בזכויות בעלי מניות המיעוט הטוענים לקיפוח וזאת ללא כל בסיס עסקי ו/או רווחי אשר הינו לטובת החברה, היה והוכח כאמור יעבור נטל ההוכחה לנתבעים אשר יהיה עליהם להוכיח כי פעלו כראוי והתנהגותם אינה עולה כדי קיפוח.

צא ולמד, כיום אין צורך כי בעלי המניות הטוענים לקיפוח יוכיחו חוסר תום לב או מרמה מטעם בעלי מניות הרוב., כל שיהיה על בעלי מניות המיעוט הטוענים לקיפוח להוכיח זה כי קיימת חריגה מצפייתם הלגיטימית לניהול החברה. צפייתם הלגיטימית- הינו מונח רחב שעל בית המשפט ליצוק לתוכו תוכן בהתאם לכל מקרה ומקרה.

 רקפת דובריש-לוי, עו"ד

טשורני ושות'- חברת עורכי דין

על המחבר